מימון נ' משרד עו"ד:הרצליך-לאור

פסק דין

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה העובדתית האם הנתבעת התחייבה להחזיר לתובע את שכ"ט ששולם לה בבקשה להוצאת צו ירושה בעקבות מינויה של הנתבעת כמנהלת עזבון .

לטענת התובע הנתבעת התחייבה ואילו הנתבעת מכחישה התחייבות זו .

הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובע שכן הוא "המוציא מחברו"

לאחר ששמעתי את העדים , דעתי היא כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח את תביעתו.

עדות הנתבעת לא נסתרה ונתתי בה אמון רב ושכ"ט שנגבה הינו בהתאם להסכם בין הצדדים ואין כל סיבה שהנתבעת תשיב לתובע את הסך של 4,640 ₪ ששולם לה על מנת לייצג את התובע בבקשה להוצאת צו ירושה .

העובדה שלנתבעת נפסק שכר טרחה נוסף כמנהלת עזבון בסך 5,000 ₪ אינה מלמדת כי על הנתבעת להשיב לתובע את הסכום שנפסק לה ואין קשר בין שכר הטרחה כמנהלת עיזבון לבין שכר הטרחה ששילם התובע עבור הגשת הבקשה .

הנתבעת פעלה כראוי ולא דרשה את יתרת התמורה כפי שסוכם עם התובע בעקבות קבלת סך של 5,000 ₪ כמנהל העיזבון ואף טענה כי אילו היה נפסק לה את מלוא הסכום בסך 10,000 ₪ הייתה פועלת להשיב לתובע את כספו.

עדות התובע אינה ברורה והיא מנוגדת להסכם שאליו הגיעה עם הנתבעת לתשלום 10,000 ₪ . לא ברור מעדותו מדוע על הנתבעת להשיב כספים כאשר נפסק לה רק 5,000 ₪ וקיימת סתירה בעדותו בשאלה האם המליץ על הנתבעת בפני בית המשפט למנות את הנתבעת כמנהלת עזבון .

יתכן והתובע לא הבין את התחייבות הנתבעת להשיב לו את הכספים במידה ותקבל את מלוא שכר הטרחה כמנהלת עזבון והעובדה שלא ביקש אסמכתא בכתב להתחייבות זו פועלת נגדו.

עדותו של בן התובע היא עדות שמועה ולכן היא אינה קבילה .

לאור האמור , אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע בהוצאות הנתבעת בסך 800 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים .

בקשת רשות עירעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.